על תגים ומנועי חיפוש חברתיים

מנועי חיפוש קהילתיים/חברתיים כפי שהם מכונים, הינו שם רחב וכללי שניתן למנועי חיפוש בהם לגולשים יש יכולת השפעה רבה על תוכן ואיכות התוצאות המוצגות. אם מנועי חיפוש מסורתיים כגון גוגל ויאהו מסתמכים בעיקר על אלגוריתם משוכלל וטכנולוגיה לשם ניתוח וסינון תוצאות החיפוש, אזי בתפיסה הפשוטה מנועי החיפוש הקהילתיים מאפשרים לגולשים להשפיע באופן ישיר על איכות תוצאות החיפוש שהם מציגים. נכון להיום ההשפעה זו של הגולשים על תוצאות החיפוש החברתי באה לידי ביטוי בשלוש דרכים שונות:

א. איסוףחלק ממנועי החיפוש החברתיים מבססים את כלל מאגר התוצאות המוצג על ידם אך ורק בהתבסס על תוצאות ואתרים אותם מזינים הגולשים במהלך גלישתם ברשת. “מנועי חיפוש חברתיים” אלו אם ניתן לקרוא להם מנועי חיפוש בכלל מכילים מאגרים של אתרים המביאים לידי ביטוי את עניין הגולשים החברים בהם ברגע נתון ומשמשים מעין ברומטר עניין ברשת.

דוגמאות: דלישס , social bookmarks, stumble upon , digg וכדומה

ב. תיוגשיטת מיון וקטלוג שמבוססת על הוספת מילה שתאפיין ותבהיר את המשמעות של קישור מסוים. מספר מנועי חיפוש חברתיים כפי שהזכיר אייל משכללים גם את כמות התגים והמתייגים במדרג התוצאות, והיטיב להבהיר זאת אייל: ” ככל שיותר אנשים מדביקים לאתר מסוים את אותה התווית ,כך האתר יופיע גבוה יותר בתוצאות החיפוש לאותה תווית.”

דוגמאות: כמובן כל אתרי התיוג החברתי, ומנוע חיפוש הבלוגים טכנורטי ועוד

* יש לציין כי ברוב מנועי החיפוש הקהילתיים המקנים לגולש יכולות השפעה בסגנון 1-2, ההצבעה והתיוג על תוצאה כזו או אחרת מתבצעת על פי רוב מחוץ למנוע החיפוש עצמו, והגולש שנמצא ברגע זה באתר כל שהוא מוסיף אותו לרשימת ה”מועדפים” שלו ומשפיע בפועל הן על המאגר והן על התיוג והמדרג של האתר המוסף.

ג. סינון והצבעהמנועי חיפוש קהילתיים אחרים, מאפשרים לגולשים להצביע ולהביע את עמדתם וניסיונם על רשימת תוצאות נתונה (שלרוב הושגה באמצעי טכנולוגי) וכך באמצעות כלל הצבעות חברי הקהילה ניתן לשכלל ולטייב את התוצאות המוצגות ולא לקבל אותם הלכה למשה מסיני כפי שהורגלנו לקבל ממנועי החיפוש המסורתיים.

דוגמאות: swiki, וכמובן שלקטגוריה זו יכנס גם מנוע החיפוש החדש של ויקפדיה שיעלה בקרוב לאוויר הWikiasari, שיאפשר לגולשים לעדכן ידנית את דף תוצאות החיפוש ולהוסיף קישורים רלוונטיים

.

יש לציין כי מנועי החיפוש המסורתיים (גוגל ,יאהו וMSN) לא מתעלמים מתופעה זו וניכר כי עירוב הגולשים והקהילה בהשפעה על התוצאות הולכת ומתגברת: דלישס נרכשה על ידי יאהו וישנם דעות מעורבות עד כמה המידע שנצבר בה משפיע או ישפיע על אלגוריתם החיפוש הרגיל של יאהו. גוגל יצרה את גוגל קו-אופ ואת גוגל bookmarks באמצעותם גולשים יכולים להוסיף תגים שמגדירים תוצאות חיפוש ואף לשמור אותם.

אתייחס לגופו של דיון סוער אחר שנערך בין אייל לליאור,

הדיון ניסה לענות ולגעת בשאלה העקרונית איזה מתודה עדיפה תגים או קישורים והאם מתודה אחת “מדויקת” או “איכותיתיותר מהשנייה או משקפת יותר את רצון הגולשים.

לפני שנתחיל לדון דיון פילוסופי עמוק בהבדלים שיש או שאין בין שיטות האיסוף הללו, בואו נקפוץ יחד ראש ישר לתשובה.
ואת זה נעשה בעזרת תרגיל מחשבתי קטן בואו ננסה לחשוב לרגע- מה בכלל ההבדל בין תג לקישור ?

לא נעים לי לומר את זה בקול אבל… אם תחשבו ממש לעומק גם על הרעיון וגם על הקונספט, לדעתי תגלו שכמעט ואין שום הבדל:

תגית היא בדיוק אבל בדיוק לינק, היא פשוט לינק שלא נמצא על גבי אתר..ואני אנמק:

גם לינק וגם תג הינם “מצביעים” שמצביעים על אתר כל שהוא ומבארים לנו במה הוא עוסק.

שניהם מכילים אנקור טקסט שאמור להגדיר את ה”מהו” הזה (על מה בעצם האתר מדבר).

שניהם מיוצרים על ידי אנשים ואמורים להעיד על גילוי עניין באתר מסוים, שניהם מנותחים בסופו של דבר על ידי אלגוריתם כלשהו ולכן על שניהם כמובן שניתן לעשות מניפולציות (וזה כבר נוגע ישירות לפרנסה של כמה מהקוראים והחברים בבלוג).

ולכן כמה שזה מוזר לחשוב על זה, תגים ולינקים הם בדיוק אותו דבר !

אבל לפני שאתם קופצים עלי, אתייחס בכ”ז לכמה הבדלים שקיימים בין שתי השיטות.
ההבדלים הללו מסתכמים לדעתי בשלושה מישורים שונים.
אני גם אמנה אותם וגם אסביר מייד למה לדעתי הם בכלל לא הבדלים מהותיים, למרות שבמבט ראשון היינו חושבים שכן.
אז ההבדלים באים לידי ביטוי במקום,קצב וסמכות:

מקוםאז נכון שכל גולש גם שאינו בעל אתר יכול להוסיף תג. אבל באופן רעיוני מה זה משנה אם המצביע (תג או קישור) נעשה על אתר מסוים או נאגר באתר שמרכז את כלל ההצבעות?

כלום!

קצבבגלל חסמי הכניסה הנמוכים יותר (לא צריך אתר..) תגיות מיוצרות בסקאלות גדולות יותר ובמהירות גדולה יותר מלינקים אך זאת בדיוק מכיוון שהם נגישות גם לגולשים שאין להם אתר (כל אחד יכול לעשות תג אך רק בעלי אתרים יכולים לעשות לינק) האם יש במאסה הזו הבדל מהותי ביחס ללינקים? או שזה פשוט אותה הגברת בשינוי כמות

סמכותושוב חוזר אותו העניין “כל אחד יכול לעשות תגית לא כל אחד יכול לעשות לינק”, ולכן נכון, קל יותר לאפיין מי עשה לינק ולהפעיל על יוצרי הלינקים מסנניי “אמוןtrust ו”ותק.
אולם צריך לזכור שתחום התיוג עדיין צעיר, גם תחום הלינקים בראשיתו היה בתולי, בהתחלה התייחסו לכל לינק מכל אתר באופן שווה ואח”כ התחילו לחלק ציוני איכות ובידול בין מי שנותן לינק- ניתן משקל רב יותר ללינק על פי מדדי “איכות”: לפי סמכות (אוניברסיטה וכדו’…) וותק (גיל האתר). האם לא הגיוני רק לחשוב שתחום התיוג יעבור תהליך דומה (משתמשים ותיקים ומוסמכים יקבלו משקל רב יותר עבור הצבעה או תיוג…) והאם סנונית ראשונה למהפך הזה לא ניתן לראות בכל הגלגולים והחיבוטים שעובר לאחרונה האתר דיגג בנסיון לאפיין ולתת משקל שונה לדיגרים חדשים ביחס לותיקים ?

אז מה בעצם ההבדל בין תגים לקישורים והאם בכלל יש כאן הבדל ?

אז לדעתי השאלה היא עצמה הטעות לא צריך לשאול איזה מתודה עדיפה, אלה איזה מתודה בתקופה הזו ולסגנון חיפוש מסוים.
מה בעצם אתה הגולש מחפש היום איכות או עניין?

אם אתה מחפש “עניין” ואתה גם רוצה לדעת מה מעניין אחרים- כרגע (וזה עשוי להשתנות) תגיות זריזות יותר מלינקים בלחשוף את “טעם” ועניין הציבור- לחדשות מתפרצות זו הכתובת.

אם איכות”- כרגע לינקים מבוקרים יותר ומציגים מידע “מהימן” יותר. (אלא אם חולקים על ליאור וחושבים שלבסוף הכמות הגדולה של הגולשים המתייגים יחשפו באמצעות “חוכמת ההמונים” את האיכות הנכספת ולא מדובר בעדר עיוור כפי שחושב ליאור: “ההמון נוטה להיות פופלאסיטי ואני בהחלט לא חושב שההמון ידע לדרג תוצאות יותר טוב מגוגל.” )

לסיכום: בעקבות כל הנ”ל לטעמי אין כיום שיטה יותר טובה אחת מהשנייה יש רק שיטה שנותנת תוצאות יותר טובות עבור סגנון חיפוש מסוים.

המגמה בעתיד?
אין ספק שהמעבר הוא לכיוון השפעה רבה יותר של גולשים, בסופו של דבר ההמון הפופוליסטי שקובל עליו ליאור, הוא אומנם זה שמדרג “שטויות” אבל הוא גם אותו המון שמצפה למצוא את אותם שטויות שמענינים אותו בתוצאות החיפושים…מנועי החיפוש צריכים לתת רלוונטיות והגדרת רלוונטיות היא בעיני המתבונן (מה חיפשתי כשכתבתי “תפוח” באנגלית את החברה או מתכון לעוגה? כמובן שזה תלוי בממוצע האנשים שמגדירים את הרלוונטיות המילה הזו להקשר כזה או אחר).
שום טכנולוגיה לא יכולה להחליט במקום אנשים מה מעניין אותם, היא יכולה רק לנסות ולחשוף את העניין האנושי הזה באופן מוצלח יותר מטכנולגיה אחרת. המנועים הגדולים שמתפרנסים מהפופוליזם נוטים היום יותר לכיוון התיוג אבל בעקבות קלות המניפולציה וחוסר הרצון שלהם להיות מוצגים באור מגוחך (ראו ערך הנסיון האחרון לבטל את השפעת הגוגל בומינג) אין ספק שהמילה האחרונה בתחום הצגת תוצאות איכותיות בפני הגולש עוד לא נאמרה.