מגמות עתידיות בבלוגים ליאור צורף

קצת פיספסתי את ההתחלה…

ניתוח עקבות מהעולם הדיגטלי, כיום כלי המחקר הדיגטאלי מאפשר לנו לעקוב אחרי דברים פומביים כשהמרכזי שבהם הוא ניתוח בלוג.

מידול מרשתות דיגטאליות לרשתות חברתיות הוא מחקר שקוראים לו Sna- Systems network architecture

במידול ניתן לראות את הרשת ההקשרים בתוכה והכוח של הקבוצות וההמון

יש קריקטורה שמדגימה את כוחו של הקהל ביחס לאחד החזק.



ניתן לראות מידול של רשתות חברתיות וננסה להבין את המאפייינים של הרשת הזו.

image

[התמונה הזו אינה התמונה המקורית מהמצגת והיא הובאה רק כדי להמחיש על מה הסיכום מדבר צ.א]

ניתן לראות רשת בא יש קבוצה קטנה של אנשים דומיננטים ומסביבה הרבה מציצנים.

דוגמא אחרת אפשר לראות רשת יותר מפוזרת והמשקל של כל אדם גדול יותר אין מובילי דעה מסויימים.

בעצם באמצעות הצגה גראפית של הקשרים אפשר ללמוד על מבנה ופיזור הרשת החברתית.

אבל מהבנת המבנה החברתי ברשת אני לא מבין שום דבר על המוטיבציה של החברים בה.

בקשת החברות מוצגת לרוב באופן די מופשט באתרים חברתיים אתה מגיש בקשה בסגנון- האם אתה רוצה להיות חבר שלי ?

לרוב התשובה היא בינארית-כן או לא.

לפעמים אפשר לפרט: על בסיס עיסקי, חברי , פגישה באתר…

אבל מאחורי בקשת החברות הפשוטה הזו יכולים להסתתר בעצם כל מיני מניעים:


1.אהבתי את התמונה שלך

2. אני רוצה להסתופף בנוכחות שלך (מבחינה עסקית יפה לי שאתה בין ה"חברים" שלי)

3. אני רוצה להכיר אותך באמת.

ועוד כל מיני מניעים…

בהקשר הזה אנחנו במייקרוסופט מאוד גאים מכיוון שאנחנו עכשיו מתחילים תהליך של עידוד בלוגרים להתקרבות אלינו

אפשר לכתוב בעד או נגד העיקר שנוכל להיות חלק מהשיח אנחנו רוצים שאנשים ייחשפו לטכנולוגיות ומוצרים על בסיס מה שהקהילה אומרת ולא על בסיס מה שאנחנו רוצים "לדחוף"

בלוג זה סוג של סריקת מוח- תיאור של מה שעבר עלי היום.

תהליכים תרפויטיים בכתיבה בבלוג בלוגינג לייב מכנס בלוגפרנס

הרצאה מאת פרופסור עזי ברק
אין כמעט בעולם שום פרסום מחקרי על בלוגים ואני ותלמידי מהחלוצים בנושא בעולם.

מתוך ים הבלוגים אנחנו מוצאים כל מיני בלוגים שחושפים חוויות אישיות גדולות בעלות משמעות גדולה לכותבים שלהם.

לבלוגים האישיים הללו יש חשיבות ותרומה לתהליכים הפסיכולוגים שהבלוגר עובר בעצם הכתיבה.

מבחינה טכנית- כל אחד יכול לכתוב בלוג אישי

אבל לא כל אחד רוצה לפתוח בלוג וזה תלוי במוטיבציות האישיות- זה לא מתאים לכל אחד.


לכתיבה כשלעצמה יש ערך רפואי זה דומה לביבילותרפיה- ההקלה הרפואית שיש בכתיבה עצמה.

אבל זה לא רק כמו כתיבת יומן אישי שנשמר במגירה.

הבלוג הוא פומבי- אני כותב לא רק בשביל עצמי אני כותב גם עבור קוראים שיקראו את הבלוג.

יש אינטראקציה עם קהל וגם נושאים של עיצוב וביטוי אישי.

ניסיתי לזהות את המרכיבים הפסיכותרפואיתיים:

למשל קתרזיס

ציטוט מבלוג:

"…אני שונאת שקוראים לי "כוסית" ושונאת שאומרים משהו בסגנון "היפה" שונאת שחושבים שאני רכוש…."

הבעת כאב

ציטוט מבלוג:

"הלב שלי כואב חזרתי מההלוויה…אין לי מילים לתאר מה שאני מרגישה משם מה רק פה אני יכולה להוציא את מה שבאמת מעיק עלי…..כולם מנסים לדבר איתי ואני לא רוצה לראות אף אחד…"

תהליכי השלכה התיייחסות לחלל הוירטואלי בתור סביבה עמומה ומטושטשת דוגמא:

" אני כל כך רוצה למות…תתקשרו אליי! תגידו לי שאני צריך לראות פסיכולוג. כי אני לא נורמאלי?! אתם אלה שלא נורמאליים…"

דיאלוג השלכתי עם אחרים, בתגובה לפוסט מסויים כתבה גולשת:

תהליכי דיבור עצמי ומודעות עצמית

דוגמא : [קרס לי המחשב אז אין ציטוט סליחה צ.א]

בניה ועיצוב של זהות עצמית

ציטוט מבלוג:

"… איך עושים את זה בכלל? אין לי מושג ואני מניח שאני גם לא ארגיש כשאהיה כבר…"

תיעוד תהליכי שינוי ועיצוב התנהגות

ציטוט מבלוג:

"החלטתי שאני לא סתם עושה דיאטה אלא שאתם עוזרים לי אתם מלווים אותי עוקבים אחרי….תעזרו לי ותלוו אותי ותגיבו לי…."

בנוסף לכל האמור הבלוג יכול לשמש כתוספת לטיפול מסורתי- בין לבין פגישה עם פסיכולוגים קוראים המון חוויות ויש חשיבות לאוטנטיות שלהם.

לסיכום:

יש חשיבות רבה לתהליכים הפסיכולוגים המצויים לבלוגים אישיים בנוסף על המקצועיים, עיתונאים וכו'…המחקר בחיתוליו ואנחנו בוחנים דרכים לשלב אותו כטיפול.

פאנל שני: הפסיכולוגיה של כתיבת בלוגים בלוגינג לייב מכנס בלוגפרנס

הרצאה מאת ד"ר יאיר עמיחי המבורגר
בפאנל נתייחס לתופעת הבלוגים,

במחקר שעשינו בחצי שנה האחרונה בדקנו למה אנשים באמת פותחים בלוג ?

התעסקנו בבלוגים מסגנון של יומן אישי,

השאלה שלנו הייתה מהם המוטיבציות הדומיננטיות בתופעה הזו, למה הצעירים האלה פותחים בלוג ?

בדקנו 79 בלוגרים בממוצע גילאים 17.

כשבחנו מוטיבציות שונות- הגבוהה ביותר היתה "הצורך בביטוי אישי"


אחד מהדברים שבדקנו הוא שינוי המוטיבציה וגילינו שהמוטיבציה משתנה עם הזמן, הבלוג צריך כל הזמן להתחדש.

באתרים רגילים התוכן "מת" הוא סטטי ולא זז.

בבלוגים יש מוטיבציית שימור, מוטיבציות כגון:

"למידה על העצמי"…וכדומה..

התענינו בקשר בין תחושת בדידות למוטיבציה של הבלוגר.

מסתבר שככל שהבדידות גבוהה יותר-> המוטיבציה לכתיבת בלוג עולה.

הבלוג הוא סוג של כוח מפצה.

ככל שהבדידות גבוהה יותר -> המוטיבציה של למידה עצמית יורדת.

הבלוגרים משתמשים באינטרנט כפיצוי למרחב החברתי שלהם.

התוצאות מדגימות שהאינטרנט כמרחב מוגן מאפשר לאנשים לבטא את עצמם בצורה שקשה להם לבטא את עצמם מחוץ לאינטרנט.

המוטיבציות ממשיכות לאורך כל הדרך ומבטיחות שהבלוגר יהיה בעל מוטיבציה גבוהה לשמר אותו.

תוך כדי הדיאלוג עם הסביבה זה הופך לחשוב יותר מאשר הנורמטיביות למשל.

בפן פסיכולוגי עמוק יש כאן ביטוי מרתק. אריך פרום מבטא את האדם כמצוי בקנופליקט בין הרצון לביטוי אישי לבין הצורך בשייכות חברתית.

והערכים הללו נמצאים בסתירה בין שניהם.

בחברות שבטיות מה שהולך לאיבוד הוא הביטוי העצמי יש חובת ציות לקוד חברתי.

הבלוג לעומת זאת פורץ את הקונפליקט- הוא מאפשר מצד אחד לתת ביטוי מקסימאלי לאני האישי ומצד שני ליצור סביב הבלוג קהילה ושייכות.

יש כאן חשיבות פסיכולוגית מהותית.

המענה לצרכים הללו מבטיח שהבלוג ימשיך להוות גורם חשוב בחיינו.

המחקר היה גדול ומפורט אך מה שחשפנו כבר יכול להעיד על החשיבות של הבלוגים מבחינה פסיכולוגית


דוד סרנגה- איך הדיפלומטיה יכולה להעזר בבלוגספרה – הרצאה בכנס הבלוגפרנס

דוד סרנגה קונסול ישראל בארה"ב לתקשורת ואירועים ציבוריים 

400 עיתונאים זרים מסקרים את המצב בארץ ולצערנו 90% מהנושאים המסוקרים זה הסיכסוך הפוליטי בישראל, ואנחנו כדיפלומטים עוסקים בכך רבות.

מרכיב לא פחות חשוב בעבודה שלנו הוא ניסיון לעסוק בישראל שמעבר לכותרות.

בתור ישראלים כולנו יודעים שיש לישראל פנים רבות. ואחד הדברים שמפריעים לנו הוא שהם לא באים לידי ביטוי בתקשורת הבין לאומית.

באמצעות אמצעי המדיה החדשים אנחנו רואים הזדמנות לעקוף את התקשורת הקונבנציונאלית.

לפני שנה וחצי מדינת ישראל היתה המדינה הראשונה שהקימה בלוג.

זה קצת מוזר שמדינה מקימה בלוג.

קראנו לבלוג isrealli.org חשבנו שאנחנו "קולים" זה שיא היצרתיות שהצלחנו להגיע אליה.

כיום יש בבלוג אלפי סיפורים שאינם קשורים בקונפליקט.

אחת הדילמות הייתה- מה מדיניות התגובות שלנו?
הרי מצד אחד רצינו ליצור שיח מצד שני לא כל התגובות ראויות… וההחלטה הראשונה שקיבלנו היתה כן! צריך להציג גם את ההערות שלא נעימות לנו לקרוא לפעמים.
אנחנו כמעט ולא מבצעים צנזורה כל הערה הכתוב בשפה נאותה עולה.

למה בלוג ?

קודם כל כדי לעקוף את המדיה הקונבנציונאלית.

נושא נוסף שגילינו הוא נושא הגיל, ראינו במחקרים שצעירים רבים לא תופסים את ישראל כמשהו רלוונטי.

משום כך כל פעילות שיווקית הופכת גם ללא אפקטיבית כי הרי הם לא רואים בישראל משהו רלוונטי בכלל.

משום כך רצינו לגשת אליהם ישירות בשפה שלהם ובנושאים שמענינים אותם.

תרגמנו את הבלוג לספרדית.

יש שם פוסטים שמתאימים לאוכלוסיה לבלוג הזה קראנו is-real "האם זה נכון" פשוט תרגמנו סיפורים מהבלוג באנגלית.

זה היה הנושא הראשוני איתו התחלנו בעולם הבלוגים- ישראל שמעבר לקונפליקט.

אבל חשבנו למה שלא נעשה את אותו הדבר גם עבור נושאים פוליטים במובהק ?

שדרות מופגזת על ידי טילים- אזרחים סובלים ואין שום חשיפה תקשורתית.

החלטנו שחייבים להציף את הנושא הזה.

הדבר הראשון שעשינו הקמנו בלוג שעוסק בנושאים פוליטים www.israelpolitik.org

בנוסף העלינו סירוטנים ל youtube.com ובאמצעותם ניסינו להראות את המציאות כפי שהיא. בדרך עוקפת תקשורת.

הגיעה משלחת של תושבי שדרות לארה"ב כדי לחשוף את הסיפור האנושי של התושבים, אז עשינו דבר מאוד פשוט- צילמנו ראיונות אישיים עם כל מי שהגיע לקונסוליה והפצנו את זה ביוטיוב.

דוגמא נוספת:

נכון להיום כאשר מקישים את השם Israel באתר youtube (וזה נכון גם לגבי myspace) מה רואים ?

חלק מאוד גדול מהתוצאות והסרטונים אלו סרטונים מאוד לא מחמיאים. על פעולותיה של ישראל והמון קטעי וידאו לא מחמיאים.

המטרה שלנו העוסקים בדיפולמטיה הפומבית הוא להעלות את כמות הסרטונים החיובים שיופיעו בין התוצאות.

בחודש הבא אנחנו עתידים לצאת בתחרות בקרב תושבים בארה"ב שיעלו סרטונים שקשורים לישראל שמעבר לכותרות מתוך מטרה להגדיר את מאגר הסרטונים החיובים ביוטיוב.

(הוא מראה סרטון שנצפה על ידי למעלה מ 300 אלף איש שהוכן על ידי holly בחורה פרטית)


 

זה הסרטון J


 

כאשר אנחנו מדברים על סיפורים שאנחנו מעלים לבלוג הלא פוליטי.

מה שהכי חשוב לנו הוא להיות רלוונטי,

הסיפור שהיו אליו הכי הרבה כניסות הוא של פרופ' ליביו ליברסקו הפרופסור שעלה לישראל ולאחר מכן היגר לארה"ב והגן על תלמידיו ברצח התלמידים בארה"ב.

באותו היום היו לנו אלפי כניסות לבלוג של אנשים שנכנסו לקרוא את הסיפור. הדבר התאפשר פשוט בגלל שבמנוע החיפוש גוגל הופענו ראשונים כאשר אנשים חיפשו את השם של הפרופסור.

דבר נוסף חשוב הוא שהבלוג לא שוכח- הבלוג לא שוכח.

לסיכום:

היכולת שלנו לעקוף את המדיה הקונבנציונאלית, והיכולת ליצור דיאלוג עם קהל צעיר, דיאלוג בין ממסד לקהל, והעלויות המאוד מאוד שוליות בסה"כ.

ודבר נוסף ואחרון יחסי הציבור, אנחנו קוראים לכל הישראלים שיש להם תלונות על ההסברה הישראלית לבוא ולשנות במו עצמם את המציאות- יודעים להסביר טוב מאיתנו? אנחנו בהחלט מעודדים אתכם- תפתחו בלוגים, תעלו סרטונים ותשפיעו על דמותה של ישראל.

תמונה של פאנל המרצים לאחר כל ההרצאות:

אנטון נוסק בלוגים ברוסיה שידור חי מהבלופרנס במרכז הבין תחומי

הרצאה ניתנה במקור באנגלית התרגום הוא תרגום חופשי (צ.א)

אנטון נוסק על הבלוגספרה הרוסית.

המציאות הפוליטית היום ברוסיה:

הקרמלין שולט היום באופן מרוכז בפוליטיקה הרוסית יש ריכוזיות מאוד גדולה.

היום אנשים פרטיים כמעט ואינם יכולים להיבחר מכיוון שהכול מפלגתי והמפלגות מרכזות את עיקר הכוח הפוליטי.

המצב בתקשורת די דומה הקרמלין שולט גם באמצעי התקשורת

משום כך כיום הקרמלין לא יאפשר לדוגמא לגארי קספרוב להתארח בתוכנית אירוח בטלוויזיה.

אולם באינטרנט המצב די שונה מכיוון שגם עם חשים שברוסיה המצב מחניק אפשר תמיד לארח את האתר בשרתים מחוץ לרוסיה.

מי משתמש בעיקר במדיה החדשה?

רק 8 מתוך 450 מהח"כים ב-"דומא" היום הנם בעלי בלוגים.

אבל יש גם פולטיקאים מקומיים וקבוצות שוליים שמשתמשים במדיה.

זו דרך מצויינת להציף נושאים על פני השטח. התקשורת לעיתים אפילו מתייחסת לחדשות מהבלוגים למרות שהיא נשלטת בידי השלטון.

יש גם שימוש לא מבוטל בבלוגים לשם השחרת פני מועמדים פוליטים השמצות וכדומה…

הבלוגספרה אינה הדרך לשנות את העולם, אבל היא דרך להשיג מספר מטרות ולהעביר מסרים- בדרך זו כנראה לא תזכה בשלטון כיום ברוסיה אבל כן תוכל להעביר מסר.

תודה.

חיים אורן גופיטר ריסרץ על קבוצות השפעה בשיווק באינטרנ כנס בלוגפרנס

חיים

חיים אורן מג'ופיטר ריסרץ ישראל.

פיספסתי את ההתחלה….

מדברים על המשפיענים החדשים כלומר גולשים שמובילים באימוץ פלטפורמות חדשות באינטרנט. המשפיענים החדשים מובילים ביאנטרנט ומדברים על תוצאות של סקר בהם הם נשאלו מהם הטכנולוגיות החדשות בהם הם משתמשים, בתוצאות הסקר רואים שהם אכן הראשונים שאימצו את הטכנולוגיות והמוצרים החדשים.

המשפיענים הקלאסים שונים- הם מומחי מוצר.

שאלנו את המדגם המייצג: האם אתה מסכים אם ההגד הבא :" אני האדם הראשון שאיתו חברים מתייעצים בקניית מוצר חדש"

אנחנו רואים ממצא מעניין- משפיענים קלאסיים מזדהים עם ההיגד הזה גם בתחום האלקטרוניקה וגם בתחום האופנה.
המסקנות מכל הנ"ל הוא שאם נבחן את תהליך קבלת ההחלטה של רכישת צרכנים אנחנו רואים שמשפיענים חדשים משפיעים בעיקר ביצירה של מודעות זיקה וכוונת רכישה אבל המשפיעינים הקלאסים עוזרים בהחלטה הסופית של הרכישה.

לכן בנינו מודל:
המשפיענים החדשים שמשתמשים יותר במדיות החברתיות כגון בלוגים מעבירים את המסר לכמות אדירה של אנשים

לעומתם המשפיענים הקלאסיים משפיעים על תהליך ביצוע המכירה עצמה כלומר על הקו התחתי- יש מכירה או אין.

למעשה יש 2 קבוצות:

משפיענים חדשים– העלאת מודעות למוצר ויצירת באזזז ובאופן ויראלי מעבירים מסר לכמות אדירה של אנשים.

לעומתם המשפיענים הקלאסיים– משפיעים על חוג יותר מצומצם של חברים וגורמים להם לבצע קנייה.

אחרי שהבנו את שני הקבוצות האלו השאלה הגדולה היא איך אנחנו כמפרסמים ומשפיעים בעצמינו על קבוצות המשפיעים הללו.

הבנו שמפרסמים צריכים ליצור קשר הדוק יותר בין מיתוג למכירות.

כמו כן הבנו שצריך לרתום את המשפיענים החדשים מכיוון שהם מאוד אקטיבים

אז איך מושכים אותם ?

או על ידי תוכן ייחודי.

למעשה ממצא המחקר הולם את הספר של גולדויין "נקודת הכרעה" משפיענים חדשים הם מה שגלדוויל מכנה "מקשרים"

זיהנו קבוצות מצומצמות, משווקים צריכים לפתח טקטיקות שיכוונו לשני הקבוצות הספציפיות האלו.

בלוגים ומדיות חברתיות הם אמצעי עוצמתי.

היכולת לשווק באופן דפרנציאלי לשתי הקבוצות הללו יהפך לקריטי בשנים הקרובות.

פוסט ראשון מעמדת מייקרוסופט בבלוגפרנס

זהו פוסט ראשון מבלוגפרנס שמתבצע מעמדת מייקרוסופט, וזוהי הדגמת יכולות נוספת של ה wlr

שהוא כלי משחית!

ותודה לליאור צורף ממיקרוסופט על העזרה.

במהלך הכנס נבצע פוסטינג לייב כדי לתת לכם קצת תחושה של הכנס….

על תגים ומנועי חיפוש חברתיים

מנועי חיפוש קהילתיים/חברתיים כפי שהם מכונים, הינו שם רחב וכללי שניתן למנועי חיפוש בהם לגולשים יש יכולת השפעה רבה על תוכן ואיכות התוצאות המוצגות. אם מנועי חיפוש מסורתיים כגון גוגל ויאהו מסתמכים בעיקר על אלגוריתם משוכלל וטכנולוגיה לשם ניתוח וסינון תוצאות החיפוש, אזי בתפיסה הפשוטה מנועי החיפוש הקהילתיים מאפשרים לגולשים להשפיע באופן ישיר על איכות תוצאות החיפוש שהם מציגים. נכון להיום ההשפעה זו של הגולשים על תוצאות החיפוש החברתי באה לידי ביטוי בשלוש דרכים שונות:

א. איסוףחלק ממנועי החיפוש החברתיים מבססים את כלל מאגר התוצאות המוצג על ידם אך ורק בהתבסס על תוצאות ואתרים אותם מזינים הגולשים במהלך גלישתם ברשת. “מנועי חיפוש חברתיים” אלו אם ניתן לקרוא להם מנועי חיפוש בכלל מכילים מאגרים של אתרים המביאים לידי ביטוי את עניין הגולשים החברים בהם ברגע נתון ומשמשים מעין ברומטר עניין ברשת.

דוגמאות: דלישס , social bookmarks, stumble upon , digg וכדומה

ב. תיוגשיטת מיון וקטלוג שמבוססת על הוספת מילה שתאפיין ותבהיר את המשמעות של קישור מסוים. מספר מנועי חיפוש חברתיים כפי שהזכיר אייל משכללים גם את כמות התגים והמתייגים במדרג התוצאות, והיטיב להבהיר זאת אייל: ” ככל שיותר אנשים מדביקים לאתר מסוים את אותה התווית ,כך האתר יופיע גבוה יותר בתוצאות החיפוש לאותה תווית.”

דוגמאות: כמובן כל אתרי התיוג החברתי, ומנוע חיפוש הבלוגים טכנורטי ועוד

* יש לציין כי ברוב מנועי החיפוש הקהילתיים המקנים לגולש יכולות השפעה בסגנון 1-2, ההצבעה והתיוג על תוצאה כזו או אחרת מתבצעת על פי רוב מחוץ למנוע החיפוש עצמו, והגולש שנמצא ברגע זה באתר כל שהוא מוסיף אותו לרשימת ה”מועדפים” שלו ומשפיע בפועל הן על המאגר והן על התיוג והמדרג של האתר המוסף.

ג. סינון והצבעהמנועי חיפוש קהילתיים אחרים, מאפשרים לגולשים להצביע ולהביע את עמדתם וניסיונם על רשימת תוצאות נתונה (שלרוב הושגה באמצעי טכנולוגי) וכך באמצעות כלל הצבעות חברי הקהילה ניתן לשכלל ולטייב את התוצאות המוצגות ולא לקבל אותם הלכה למשה מסיני כפי שהורגלנו לקבל ממנועי החיפוש המסורתיים.

דוגמאות: swiki, וכמובן שלקטגוריה זו יכנס גם מנוע החיפוש החדש של ויקפדיה שיעלה בקרוב לאוויר הWikiasari, שיאפשר לגולשים לעדכן ידנית את דף תוצאות החיפוש ולהוסיף קישורים רלוונטיים

להמשיך לקרוא על תגים ומנועי חיפוש חברתיים

מיכאל סיפטי בלוגים ופוליטיקה

ההרצאה ניתנה במקור באנגלית זהו תרגום חופשי (צ.א)


עד עכשיו דיברו בעיקר על איך מפרסמים יכולים להגיע לקונים באמצעות בלוגים, אבל אני לא חושב שקיבלתם תמונה טובה של מה זה בלוגים.

אף אחד לא אוהב שדוחפים לו מסרים אנחנו רוצים לדבר בשיח משותף עם הבלוגרים והקהל ולא רק אל הבלוגרים וקהל היעד שלהם.

אז מה זה בלוגים ?

קודם נסביר מה בלוג לא יעשה:

בלוג לא יהפוך את השכנים שלכם לנחמדים

או יגרום לפוליטיקאים לא לשקר

זה גם לא ישנה את הטבע האנושי.

אבל מה שבלוגינג כן יעשה:

הוא מאפשר שיח רחב יותר בעולם הפוליטי.

מה שזה אומר הוא שכל מסר מוכפל במליונים זה קצת כמו לנסות לשתות אבל מצינור כיבוי אש במקום מברז…

הדבר השני שאנחנו רואים הוא שקשה יותר ויותר לפוליטיקאים ל"עבוד" עלינו כי המידע זמין בידיים שלנו ואפשר לבדוק אותו מהר.

באופן דומה בלוגרים היום יכולים להציף נושאים מהשוליים למרכז.

כיוון התנועה הוא מלמטה למעלה ולא להפך.

מה היה לפני עולם הבלוגים?

לפני עולם הבלוגים:

הכיווניות היתה מלמעלה למטה (מהפוליטיקאים לעם)
דעות זרמו כמעט באופן חד כיווני זה היה יקר, והדיון התרחש כמעט רק ביום הבחירות כי רק אז נושאים חשובים זכו לטיפול ורק אז היה מגע עם פוליטיקאים.

ואיך נראית הפוליטיקה אחרי הבלוגים?

להווארד דין היו אלפי גולשים ואחרי שהם נרשמו בבלוג, היה שיח משמעותי בין הגולשים והשיח הזה בין הגולשים כמעט ולא עלה כלום מבחינת תקציב לניהול קמפיין, והשיח הזה היה שיח מתמשך ולא כזה שהתקיים רק ביום הבחירות.
הכיווניות היתה מלמטה למעלה והכול התהפך.

פוליטיקה און ליין באמריקה קצת מספרים:
בשנת 2006, 60 מיליון אמריקאים בדקו מידע פוליטי או החליפו רעיונות בהקשר לבחירות.

בסה"כ הבלוגספרה גודלת בקצב מדהים.

בארה"ב יש לנו מערך בלוגים פוליטים אדיר.

אסיים בשתי הצהרות לאן לדעתי כול זה הולך:

יש שני כיווני משיכה מרכזיים לשיח.

מה שהיה לפני הבלוגים: כסף קונה הכול- הון שלטון, ויכולת השילטון להסית את כל הדיונים בבלוגספרה לכיוון השני מאיפה שהאינטרס הציבורי- האם אנחנו יכולים לעשות קופה על האנשים כן או לא. זה היה הפחד הגדול .

אבל המגמה היום היא שהבלוגים והוזלת התקשורת בין אנשים מקהה את כוחו של ההון ונצבר יותר כוח בידי האזרחים. אפשר לראות את זה באמצעות התחייה המחודשת של המפלגה הדמוקרטית שמצליחה להתרומם באמצעות השיח בין הגולשים ברשת.

השינוי הגדול הוא שהשיח הפוליטי כבר לא נתון רק בידי "עלית" שמשתמשת בטכניקות שיווק.

נוצר מצב יותר דמוקרטי וזה מה שאני מקווה שאכן ימשיך ויתפתח.