טיפים לקראת הטיול שלכם באינטרנט אריאל ירניצקי הרצאה ב- Forum MIT Israel

clip_image002_thumb סיכום הרצאה מהתכנסות פורום MIT ישראל האחרון.

DSC02011דובר: אריאל ירניצקי, מנכ"ל "ספידביט", ובעבר מנכ"ל שותף ב- ICQ.

למידע נוסף על פעילותו של אריאל ירניצקי לחצו כאן

את מצגת ההרצאה ניתן למצוא בתחתית הפוסט בהמשך. (smo.co.il)

טיפים ליזמי אינטרנט

לפני הטיפים אספר לכם קצת על החברה שלנו ומאיפה הטיפים שלי מגיעים:

Speedbit היא שם החברה, עקומת ההורדת של התוכנה שלנו Download Accelerator Plus דומה לזו של התוכנה סקייפ וזה סוג של הצלחה.

זכיתי להיות העובד ה-7 שגוייס ל ICQ, ל-ICQ יש מעל 400 מיליון משתמשים והיא נמכרה ב 407$ ל AOL, בזמנו היא הלהיבה מספר יזמים,

אחד מהם הוא שעיה בוימלגרין והוא החליט ליזום את Speedbit, שהתרכזה במוצרים שמגבירים את קצב ההורדה מהרשת.

היום יש לנו 144 מיליון יוזרים…


אנחנו סופרים יוזר רק אחרי שהוא הוריד את התוכנה, התקין את האפליקציה, יצא מחומת האש, ואמר שהוא חי.

ואתם מבינים שיש יוזרים רבים שנעלמים בדרך.image

Download Accelerator Plus- ראינו שיש שינוי בשוק, יותר ויותר מוצרים כמו I-Tunes שלא מאפשרים לבצע הורדות דרך הדפדפן, ולכן החלטנו לרדת לרמת מערכת ההפעלה ככלל הוידאו ברשת הזניק את ההורדות מהרשת.

קצב הצמיחה שלנו מדהים, והוא כמעט מקביל לזה של הדפדפן פיירפוקס.

מערכת ההפעלה היא "הגביע הקדוש", וככל שאתה קרוב יותר אליה בשרשרת המזון כך אתה שולט על יכולת ההורדה שלך.

הצגת גרף– speedbit video accelerator יושב אחד על אחד עם הגידול של skype.

הגידול הוא גידול ויראלי לחלוטין.

איכות זרימת הוידאו, הפכה עם הזמן לגורם משמעותי ביותר.

במצגת ניתן לראות שקף המציג השוואה בין הצגת וידאו במחשב עם התוכנה לכזה ללא, וניתן לראות בבירור פערים עצומים בזמני ההורדה.

בגדול המערכת מוודאת שהחומרה יודעת לדרוש את אותה איכות וקצב הזרימה עבורה משלם בפועל הגולש.

מייד אחרי ההשקה פנו אלינו, חברות סלולר, חברת משחקים… וכדומה אלו חברות שראו imageשהמוצר שלנו מאפשר להם להגביר את קצב העבודה של המוצרים שלהם בעצמם.

עכשיו נפנה לטיפים לקראת מסע הסטאראט אפ על סמך הניסיון שלנו:

הכול מתחיל מרעיון טוב.

כדאי לעשות דיון ולבחון את הרעיון, אף אחד לא יודע באמת מה יעבוד אז לקחת הכול בערבון מוגבל.

לכו לפי הרגש בסופו של דבר רק המשתמשים יכריעו האם המוצר שלכם טוב או לא.

אח"כ תמיד אפשר למצוא תירוצים רטרואקטיבים למה זה הצליח, אבל קשה לחזות את גורמי ההצלחה מראש.

לפעמים דברים מצויינים נכשלים ולפעמיים דברים טיפשיים ממריאים ולא תמיד יש לזה הסבר.

כל יזם צריך לבדוק "האם יש לך מה שאתה צריך כדי להצליח ?"

פתאום אתה צריך להתמודד מול קרנות הון סיכון שהם בעלי ניסיון רב ממך בניהול משא ומתן, פתאום תגלו שמישהו שגייסתם היה בחירה גרועה וצריך לפטר אותו וכדומה…

חשוב לפתח גישה לטיפול משברים ואתגרים שרק עתה צמחו.

לפתח אסטרטגיה לטיפול במשברים– יועצים שאתה יכול לפנות אליהם, או מומחים שיתנו פתרון.

חשוב לפתח, צוות טוב, יועצים טובים, ושותפים אסטרטגים טובים.

כולם יכולים לעזור, אבל אל תשכחו שהם גם יכולים להרוס את כל התהליך.

סטארט אפ הוא כמו חתונה קתולית (ללא אפשרות גירושין)- כשאתה מגייס כסף אתה נשוי לקרן ההון סיכון, ולכן כדאי לבחון מראש איך הם, איך הם מטפלים במשברים, ומה הציפיות שלהם, מתי הם חושבים שכדאי לכם לבצע את היציאה, ולאן הם מכוונים אתכם. כל זאת כדי שלא יהיו בעיות בהמשך….

צוות טוב חשוב מאוד- חכמים, אבל גם כאלה ששואלים למה ולא רק אומרים כן, וכדאי שיהיו גם כאלה שחושבים מחוץ לקופסה.

חייבים שהרעיון יהיה פשוט וברור– לאנשים אין זמן להסברים ארוכים, מסר קצר חשוב.

הפצה ויראלית-

מוטיבציות שגורמות לגולשים להפצה ויראליות:

פונקציונאליות– "אם לחברים שלי לא יהיה את זה, זה לא יהיה לי שימושי".

מעמד חברתי– "אני הראשון שאומר לכם על דברים".

מורל– משהו נתן לי ערך, ואני לכן אעשה לו טובה ואפיץ אותו בתמורה

רגשות:

· שמחה.

· כעס.

פסיביות– למשל בפייסבוק כל אחד יכול לראות מה הפלאגין שהשני התקין, וזה יצר מציאות מרתקת שבו אפשר לראות איך פלאגין מוצלח מופץ בצורה ויראלית רק בגלל שהמשתמשים ראו את זה אצל החברים שלהם.

קלות– חשוב לבחון עד כמה קל להעביר את המסר או את המוצר שלך.

הכנסות:

קודם צריך להשיג את המספרים של הלקוחות, ואחרי זה אפשר לחשוב מה ימנף את ההכנסות של העסק, לא כדאי לנסות לכפות מודלים שמתאימים לשוק אחד על שוק אחר.

שאלות:

מה מגן עליך מזה שמייקרוסופט יעשו את זה בעצמם?

השאלה הזו נכונה לגבי כל אפליקציה היום בשוק, בסופו של יום מושקעים הרבה כוחות וטכנולוגיה במוצרים, ובסופו של דבר החברות רוכשות סטאראטפים כי זה כדאי להם.

מה המודל העיסקי ?

אנחנו מחלקים למשל אפליקציות חינם- צפיית וידאו, אבל שירותים מסויימים כגון הורדת ב I Tunes עולים כסף.

מודל שני– פטנטים עליהם נקבל תמלוגים בשימוש במוצרים שונים

מודל שלישי– יש לנו המון הורדות שמבוצעות על ידי התוכנה שלנו, אנחנו יודעים מה ומי מוריד תוכנות זהו מידע בעל ערך.

איך החלטתם לגבי התמחור ?

הדבר היפה באינטרנט הוא שאפשר לשחק עם המחיר ולבצע ניסויים של A B .

למשל בדקנו את המחירים:

2.9 לחודש

4.9 לחודש

5.9 לחודש

מסתבר ש 5.9 לחודש היה שווה בידיוק ל 4.9 ולעומת זאת 2.9 לא נתן כמעט כלום.

מאותו הרגע ההכרעה על המחיר אחרי הניסוי…הייתה כמעט ברורה.

עידכון- משתמשי אקספלורר המתקשים לראות את המצגות, יכולים למצוא אותם בקישור הבא.