העלינו תמונות לפליקר
היי העלינו תמונות מכנס בלוגפרנס במרכז הבין תחומי,
מוזמנים להציץ בפליקר שלנו (יש גם ווידג’ט מימין למטה בסיידבר)
תהנו
הבלוג (ועוד טיפל’ה…) של חברת TAGADAM
היי העלינו תמונות מכנס בלוגפרנס במרכז הבין תחומי,
מוזמנים להציץ בפליקר שלנו (יש גם ווידג’ט מימין למטה בסיידבר)
תהנו
הרצאה ניתנה במקור באנגלית זהו תרגום חופשי שלי (צ.א)
הוא פותח בהתנצלות ואומר im sorry ובעברית “יש לי האנגאובר” אז סליחה אם יש ברדק….

כשביקשו ממני להעביר סדנה שאלתי עת עצמי מה אני יכול בכלל ללמד?
אז החלטתי לספר ולחלוק את סיפור הבלוג והחברה שלי עצמי…
Gigaom הוא אתר על חדשות “חכמות”- זו היתה ההחלטה החשובה ביותר בעיני- הדבר החשוב ביותר בבניה של בלוג הוא להגדיר “מי אתם”. בלוגרים רבים לא מגדירים את המטרה שלהם והם פשוט מתחילים בלוג כי זה מגניב, אבל באמת חשוב לדעת מה המטרה שלך ושל הבלוג שלך.

לפני שפתחתי את החברה עבדתי ככתב בפורבס, אז היה לי קצת ניסיון במה זה כתיבה ומה זה אינטרנט…
מה אני חושב שקורה היום בתעשייה ולמה החלטתי לעזוב את העבודה שלי?
כשדיווחתי ככתב ב- 2005 פתאום התברר לי שהמדיה כעסק לא הושפעה עדיין כמעט בכלל מהתפתחות הטכנולוגיה.
הרגשתי שהולך להגיע צונאמי טכנולוגי- הגלישה בפס רחב, ולעומת זאת שהצונאמי הזה עדיין לא בא לידי ביטוי במדיה, אבל שהתעשייה בוודאי תושפע מכך בעתיד.
בעקבות התפוצצות הבועה פיתחתי חשש גדול לגבי פירסום מכוון.
מספר המתחברים לפס רחב גדל וגדל וזה גרם להווצרות של יותר ויותר אנשים שמחפשים מידע טוב ומהימן.
הגלישה באינטרנט עלתה מ-16 דקות גלישה במומצע לכ-6 שעות גלישה.
היתה לי תחושה שהולך להיות שינוי אדיר בתעשייה, נוצרה מציאות שיותר אנשים הגיבו למה שכתבתי בבלוג שלי מאשר לכתבות שלי במגזין.
זה היה מוזר כי כל החיים הייתי עיתונאי וזה פשוט הדהים אותי שיותר אנשים מגיבים לי כבלוגר מאשר כעיתונאי.
שינויים עיקריים בתעשייה מעלות של 100 מיליון דולר בערך שהיווה העלות לשם הקמת תעשיית מדיה (שכירת בנינים, הדפסת עיתונים, העסקה וכו’…)
היה מעבר של עלות של כ 1/4 מיליון דולר היום שדנרש היום להקמת חברת מדיה- אני למשל אישית עובד מסטארבאקס ואני לא משלם כל שכירות למשרדים….
המדיה הפכה עם הזמן ליותר נישתית ויותר זולה- טכנולוגית וההפצה נהייתה חזקה ורחבה יותר -> נוצרה מדיה חדשה.
אין מה לפחד מהשינוי הזה ההיסטוריה פשוט חוזרת על עצמה:
זה מה שקרא כשהרדיו נכנס לתמונה בעקבות עיתונים, זה מה שקרא כשהטלוויזיה נכנסה בעקבות הרדיו, ואז הכבלים…כל ההתפתחויות האלה היו עם שלושת המאפיינים שהזכרנו לעיל- נישה,מחיר זול והפצה.
וזה רק הולך וגובר עם התפשטות והתפתחות האינטרנט- גישה למידע מכל מקום ובקלות.
בעקבות שינויי התקשורת, והתפוצה כך גם משתנים גם אופי הידיעות- זה יצר קשר יותר הדוק בינינו לבין אירועים אבל מצד שני כולנו גם קצת יותר קצרים בזמן ולא יכולים להתעסק עם כל ידיעה.
אני חושב שבלוגים הם פשוט מיקרוקומוס מייצג של החיים שלנו- אנחנו עוברים על הרבה מקורות מידע הצריכה של המידע מתגברת אך אין לנו זמן “עיכול” ובלוגים קולעים בדיוק למבנה המציאות הזה.
רבים שואלים אותי על הבלוגים ביחס לתקשורת המסורתית- ואני חושב שאי אפשר בסופו של דבר להחליף את התחושה של קריאת עיתון, יש בזה חדווה אדירה להתיישב על הספה ולקרוא בנחת כתבה, אבל מצד שני זו חוויה שונה לחלוטין מקריאת בלוגים מבחינת חווית המהירות, היקף הנושאים, וקצב הכיסוי אלו פשוט חוויות שונות לגמרי והם לא מוציאות זו את זו.
זהו אחד הדברים החשובים ביותר זו לא מציאות של או זה או זה, המדיה המסורתית והמדיה החדשה יכולים ללכת יד ביד ואפשר להשתמש בשניהם שימוש נבון:
אם נסתכל לדוגמא על השימוש של ה- new york times בעיתון ובאתר, בתחומים רבים אין סיכוי שיהיה להם כתבים ממוקדים בכל נישה ונישה, והבלוגרים מאפשרים להם לכסות תחומים נישתיים רבים יותר. למשל יש להם “כתב” שמכסה את מה שקורא ב facebook.com.
בואו נניח שיש מישהו שעוקב אחרי facebook.com הוא לרוב ידע באופן אבסורדי על בעיות של חברה מסחרית מסויימת אפילו עוד לפני שהיא תגלה שהיא בבעיה עם הצרכנים, הכתב הזה מסוגל לעקוב אחרי טרנדים ותחושות ולהרגיש את הדופק של הקהל, וזה תגובה הרבה יותר מהירה ממה שכתבים רגילים מסוגלים להגיב ו/או לזהות שמתפתח פה סיפור חדשותי.
בלוגים היום מהווים מעין ברומטר לחברות עיסקיות ולכן כדאי לחברות לשים לב לבלוגים העוסקים בהם או במוצרים שלהם.
השאלה הגדולה היא לא האם צריך אלה למי צריך לשים לב ? כלומר מי הם הבלוגים החשובים למעקב של חברה ?
מנהלים גדולים הולכים לרוב לפי מותגים ושמות ידועים, אין להם זמן ללמוד את מאפייני הבלוגר עצמו- מי הוא ומה מעניין אותו ולמה הוא כותב מה שהוא כותב…
לו היתה להם היכרות שכזו היא היתה מאפשרת להם שיחה ישירה יותר עם הבלוגר ואולי גם האינטראקציה העיסקית איתו היתה טובה יותר.
כדאי גם לעקוב אחרי בלוגרים מהסוג שלי שיש להם איזשהו רקע עיתונאי ושהם מבצעים סקירות של חדשות הטכנולוגיה.
שאלה מהקהל- כשאתה אומר לשים לב לבלוגר, איך אפשר בדרך יעילה לזהות בלוגים שמשפיעים על החברה שלי…?
תשובה- כל בלוגר בעיני הוא עיתונאי וככזה הוא צריך לקבל יחס של עיתנואי.
PR פירסומים עיתונאים- מעצבנים בלוגרים, אבל אם בניגוד לכתבה עיתונאית או חומר שיווקי תפנה אלי כבלוגר במייל ישיר ובו תגיד לי- רגע אולי מה שכתבת על החברה שלי לא נכון? אולי תבוא לפגישה עם המנכ”ל שלנו ותתרשם אחרת…אם זו תהיה המציאות אז גם היחס יהיה הרבה יותר מתקבל וטוב מצד קהילת הבלוגרים.
האמת היא שבלוגרים יכולים לעזור לחברה שלכם מאוד.
יש מוצר חדש של החבר’ה שייסדו את סקייפ וקוראים לו joost, אני אוהב את המוצר, חילקנו הזמנות למוצר בבלוג ותוך שנייה היו לנו 50,000 נסיינים רשומים. נוצר פה רווח הדדי בין העסק לבלוגרים וזה קשר טוב לשני הצדדים. הבלוגרים חיים את העולם הזה כתיבה בורם זה לא משהו חד פעמי. כן איכפת לנו כבלוגרים מהחברה שלך וגם אם אנחנו כותבים שמשהו בחברה שלכם דפוק זה רק כי אכפת לנו וזה מפריע לנו עוררתם בנו משהו, ואנחנו מצפים ממכם שדברים יעבדו אחרת ובצורה יותר טובה.
בשש השנים האחרונות למדתי שהקוראים שלך הרבה יותר חכמים ממה שאתה חושב שהם, הם יכולים להצליב מידע בגוגל, והם פשוט יודעים המון.
שאלה- לגבי הערות בבלוג, האם אתה מצנזר איזה שהם הערות בבלוג שלך ?
תשובה- אנחנו מצנזרים רק ספאם, אני מרגיש שאם אתה כותב משהו טוב ולא פוגעני, גם ההערות יהיו בהתאם- יחס גורר יחס. אם אתה בלוגר משוגע סביר להניח שזה סגנון ההערות שתקבל.
אני אוהב הערות שחולקות עלי, כי זה מעורר שיח וזה טוב.
הרבה פעמיים זה גורם לך לחשוב שוב על מה שכתבת אולי אתה טועה..זה מלמד אותך על הידע שלך. למשל יש הרבה הערות על הביקור שלי בישראל וזה בסדר אחלה, פשוט עוברים הלאה זה כמו הבן דוד המשוגע במשפחה הוא משוגע אבל הוא עדיין בן הדוד שלך והמשפחה שלך, אני מתייחס לגולשים שלי כמשפחה.
שאלה- איך חברה צריכה להתייחס לפוסט שנכתב נגדה והאם היא צריכה להגיב בכלל ?
תשובה- לדעתי כן, אם כתבו נגדך אז זה המוצר שלך ואתה צריך להגן עליו, היה לי פוסט שסיקרתי בו מוצרים ובההערות המון גולשים הוסיפו- איך שכחת את המוצר הזה והזה…וזה היה לי מאוד נחמד העובדה שהם הגיבו לי והוסיפו לי מידע.
אני שונא כשחברות מנסות להעתיק להערות קטע עיתונאי. לפחות תשקיע מינימום של יחס ואל תדחוף לי חומר שיווקי כל כך ישיר.
שאלה- האם יש מקום לאפשר לגולשים שהוחרמו לחזור בתשובה ולהחזיר אותם לאתר ?
תשובה- תשמע כן יש סליחה, לפעמים אני מחרים אנשים רק לאיזה 5 דקות ואז אני משחרר אותם כשאני נרגע, אבל תשמע יש שם ברשת בהחלט כמה משוגעים. אבל בסה”כ האנשים שחולקים עליך מוסיפים צבע לבלוג שלך הם מעוררים שיח. אני הכי שונא כשאני טועה ואף אחד לא שם לב חודשים.
שאלה- האם אתה מרגיש שהצלחת לשנות את השיח בקשר לחברות טלקום והעסק שלהם ?
תשובה- זה יהיה קצת שחצני אם אגיד שכן, אני לא חושב…קודם כל אני כותב ואם הם השתנו בעקבות הדברים שלי או לא אני באמת לא יודע.
שאלה- מה אתה חושב על הבלוגרים הישראלים אחרי שפגשת כל כך הרבה בלוגרים בעולם ?
תשובה- אני אפגוש אותם היום, אבל אני מחכה לראות באמת בלוג ישראלי כתוב באנגלית כדי שאוכל להבין כי אני לא מבין עברית (“זה הפסד שלך”-הערה מהקהל, חברה תקשיבו אתחיל לכתוב בהודית לנו יש מיליארד קוראים… (צחוק בקהל))
שאלה- (לא שמעתי צ.א)
תשובה- אתם חייבים לעשות בלוגינג באנגלית- הכלכלה שלכם תלויה במה שאנשים בעולם קוראים, חברות סטארטאפ זוכות לתודעה והכרה באמצעות בלוגים באנגלית וחבל שיהיה מחסור בידע שכזה. מדי פעם אני מקבל אימייל מאיזה יזם, והכרתי אותם דרך הבלוג וזה אחלה מבחינתי. צריך ליצור קשר אם אנשים בכול העולם- סין, הודו וכו’..כדי שאנשים יגידו היי זה הזדמנות עיסקית.
אל תסתכלו על זה רק כלוח מודעות צריך קצת יותר אינטראקציה ורגש.
שאלה- איך הבלוגינג שינה אותך כאדם בשש השנים האחרונות ושאלה נוספת איך הכסף ?
תשובה- אענה קודם לגבי העסקים- עיקר המודל שלנו מבוסס כיום על הכנסות מפירסום, אבל יהיה לנו בקרוב גם רישום לתוכן בכסף, אני מאמין שאני מכוון לנישה מאוד ברורה ואני חושב שהם יכולים לשלם עבור זה, הקהל שלי הוא מנהלים ומנכ”לים וכתוצאה מכך אני יכול לקבל יותר… הם יכולים להרשות לעצמם לשלם וזה בסדר מבחינתי J
המודל של הרישום יהיה מעין הצעה שתפנה למעט אנשים אבל הוא יהיה מאוד רלוונטי עבורם.
יש לנו גם ניזולטר בדרך ואנחנו עושים גם אירועים, כרגע אנחנו 8 עובדים ועד סוף החודש יהיו 10.
שאלת איך החיים שלי השתנו באופן אישי?
למשל שאני יכול לטוס לישראל ואני אוהב את זה, אני גם לא יכול לעשן בפומבי כי אמא שלי רואה את התמונות אח”כ ברשת ללמד את אימא שלי להשתמש במחשב היה הטעות הכי גדולה שלי.
אני גם חושב שהיום אני מתייחס לדעות של אחרים בצורה רצינית יותר וזה הרחיב לי את האופקים. זה שינה את ההתייחסות שלי לדעות.
שאלה- איך אתה נזהר שלא לעצבן את המפרסמים שלך ?
תשובה- אני משחק לפי הכללים ששיחקתי כל חיים, אני לא מעביר שמועות אלה אם בדקתי. אני לא רוצה לעבוד בשביל מישהו אחר היום אני בוס של עצמי.
שאלה- האם חשבת למכור את העסק שלך ולפרוש?
תשובה- כל כך מוקדם?!
כנראה שאני הרבה יותר חמדן ממך…אני רוצה לבנות את העסק שלי ולראות לאן הוא יתפתח. זה מסקרן אותי ומעניין אותי.
זה מה שעשיתי כל חיי הייתי עיתונאי כל חיי…ואני רוצה למות עם דיו על היד,
שאלה- תוכל לחלוק איתנו את מקורות הקריאה והכלים שלך?
אני משתמש בגוגל רידר ואני אפילו אוהב אותו, paul kadwarski (לא בטוח לגבי מה השם…צ.א), את הבלוג של היינקיס- כל בוקר רק כדי להכנס לדיכאון, mit media lab blog שאני ממליץ מאוד לקרוא, nickels car – אני קורא בלוגים קטנים חכמים, ועם עמדה מענינית. האמת שאתם יכולים למצוא את חומרי הקריאה שלי באתר (קובץ ה OPML)
הערת המחבר- אום מאליק הבטיח שהקובץ ישב בכתובת הזו- http://gigaom.com/opml.xml אבל בנתיים זה לא קרה- אתם מוזמנים לשלוח לו מייל בנושא.
היי בוקר טוב לכולם,
היום היום השני בבלוגפרנס, נשתדל גם היום לעשות בלוגינג לייב מסדנאות שנשתתף בהם.
תודה לכל התגובות היפות במייל.
סליחה שוב מכל מי שקצת סיכמנו אותו מבורדק כפי שהבטחנו בהמשך השבוע נבצע עריכה.
אז תקפצו לבקר !
חזרנו עייפים אך מרוצים, כן לא בושה לומר נהנינו. הייתה ועידה מעניינת. “אכלנו כמה דברים יחד שתינו כמה דברים יחד…”
סה”כ נהנינו. לקהל הגולשים החדש והיקר שלנו אנחנו יודעים שההרצאות חלקן זקוקות לעריכה משמעותית, עשינו מאמץ כביר כדי שתוכלו ל”טעום” את טעם ההרצאה בצורה הכי ישירה שקיימת.
יש לזה מחיר וזה משפטים לא מובנים וטעויות כתיב ואנחנו נשתדל בהמשך השבוע לערוך את החומר בצורה שתנעם לקריאה שלכם בהמשך.
מבטיחים לעבוד על זה….
זהו מחר יום נוסף אנחנו מצפים לזה בכיליון עיניים. נעשה מאמץ לעשות בלוגינג לייב גם מהסדנאות שיהיה מוצלח לא פחות מזה שהיה היום.
תודה לכל המלנקקים.
צוות smo.co.il
הרצאה באנגלית תרגום חופשי שלי.

ג’ואל מראה תמונה (נגמרה לי הבטריה במצלמה סליחה צ.א) של נשים עירקיות שמקוננות על ארונות קבורה שהוצאו מהאדמה, לאחר בחינה מדוקדקת ניכר כי התמונה המזעזעת בעצם בויימה.
כבר הזכירו בעבר את נושא התמונה המזויפת של רויטרס בלבנון…
ואתם גם זוכרים את מוחמד אלדורה ואת התמונה שלו- הילד שנורה על ידי ישראל…כנראה שגם שם התמונה הראתה מציאות מסולפת מבחינת הכדורים של איזה צד באמת הרגו את מוחמד.
אולם מול המציאות הזו דווקא ככל שהבלוגספרה מתחזקת כך היכולת לסלף חדשות ותמונות קטנה וזאת מכיוון שבלוגרים יכולים כעת לחלוק מידע, להצליב ולבחון אותו.
וזו השפעה חזקה של הבלוגספרה.
אני חושב למשל שבזכות הבלוגספרה גם הכיסוי של התקשורת במלחמה האחרונה עם לבנון הפכה לפחות מוטה לצד הערבי, וזאת בגלל שאם הסיקור היה מוטה התקשורת היתה נחשפת במערומיה מול הסיקורים של הבלוגרים משני הצדדים.
באיחוד האירופי למשל בניגוד לארה”ב הסיקור היה דווקא הרבה יותר מוטה. וזאת בגלל שאין להם עדיין בלוגספרה לוחמנית ורחבה כמו זו שכבר קיימת בארה”ב.
דוגמא טובה לחשיפת סילופים היא הסיפור שמכונה rathergate זו השערוריה שבה ניסה הכתב-ראט’ר להאשים את בוש מהתחמקות משירות בוויטנאם. ראט’ר הציג את האישור הלכאורה מקורי רק למשך שנייה בטלוויזיה אבל בלוגרים הצליחו לתפוס את התמונה ולהוכיח שזה זיוף וכך לאט לאט נחשפו כל הסיפורים שלו והם התגלו לאט לאט כבלתי מהימנים, זה הפך לשערוריה והוריד לברכיים את אחד מהעיתונים המכובדים ביותר.
לבלוגרים יש פרשנות שונה של אותה תמונת מציאות, וזה מלמד שגם מציאות מסוימת יכולה להתפרש במספר דרכים.
סיפור שקרה לי- פעם דיברתי בבית הכנסת אליו הובא אוטובוס מספר 19, זהו אותו האוטובוס שהובא לארה”ב כמייצג בכדי להראות את זוועות הפיגועים. חצי מהקהל בהרצאה שלי היה קהל מוסלמי, אחד מהסטודנטים בקהל שאל אותי על שפיכות הדמים בג’נין. עצרתי אותו ואמרתי לו: האם אתה יודע שהטבח המכונה “טבח ג’נין” כלל לא התרחש?
ואפילו האו”ם אישר שלא התרחש טבח שכזה, רבים מתוך 53 ההרוגים הפלסטינים היו חמושים, וגם חיילים ישראלים נהרגו באותו היום.
הקהל היה מזועזע מכך שטענתי שלא התרחש טבח. ודרך אגב הבחור ששאל אותי את השאלה הזו היה בחור נבון במיוחד, דיברתי איתו אח”כ והוא האמין באופן מוחלט שהטבח אכן התבצע.
באירן יש כמות עצומה של בלוגרים, והם דוחפים לחופש ודמוקרטיה, לעומת זאת גם אנשי הג’יהד יודעים להשתמש בבלוגים והם עושים בזה שימוש נרחב ויפה.
אם כך הבלוגים ישארו כאן יתפתחו ויצמחו והשאלה היא רק מה יהיו התוצאות הסופיות ומי יודע מה אלו יהיהו?
פאנל שאלות עם כל המרצים:
ש: אתה טוען שהבלוגים יוצרים עולם טוב יותר של זרימת מידע- הסטודנט ששאל אותך האמין לכך שהיה טבח אז איך הבלוגים משפרים מציאות?
ת: לא תוכל לשכנע כל אחד, בזה אין ויכוח אבל תוכל ליצור זרימה יותר טובה של ידיעות.
ש: האם לדעתכם יהיה איחוד בעתיד בין עיתונות לבלוגים
ת: כן אני חושב שתהיה השפעה הדדית גוברת בין שני הפלטפורמות והמדיות, יש בעיות עם בלוגים למשל שהם מפרסמים הכול באופן שווה ואין משקל שונה לידיעות שונות- סיפור שהשקעתי בו רבות ידחף למטה גם בשביל רשימת מכולת- צריך להיות משהו שיתן קצת יותר משקל להצפת תוכן.