סיכום הרצאה של כריס גונס – היבטים עיסקיים מנקודת מבטו של המשקיע

אפשר לחלק את העולם לשניים, אלו שמחלקים את העולם לשניים ואלו שלא.

אז אני מהקבוצה הראשונה…אני מחלק את העולם לשני הסוגים הבאים:

1. ילידי העולם הדיגיטאלי, אלו שנולדו לתוך העולם הדיגטלי וחושבים בשפתה.

2. המהגרים הדיגיטאלים- שזה למשל אני, אלו שביצעו מעבר מעולם לא דיגטאלי לשכזה.

הצרות של המהגרים הדיגיטאלים דומות לצרות של מהגרים רגילים, יש להם קשיי הסתגלות ושפה.

היום אני מרגיש כמו מהגר שמדבר בחדר של ילידים, לכן לא אדבר על ענינים טכנים.

ובכ”ז יש גם יתרונות למהגר, מהגרים בוחנים את העולם החדש בעיניים ביקורתיות יותר, יש דברים שלא משתנים ולניסיון יש פעמים רבות יתרו. אני בא מהבט ורקע כלכלי ולכן אבחן את ההיבטים והכדאיות הכלכלית של התחום הצומח באמצעות הכלים הכלכלים הוותיקים.

האינטרנט הצליח לעשות קאמבק, הבועה אומנם התפוצצה אבל הרחק מאוד משוק המניות שחטף מכה בעצם לא הייתה שום “נפילה” העובדה היא שלא הייתה שום נטישה של גולשים/לקוחות למרות התפוצצות הבועה ולהפך הוא הנכון יותר ויותר גולשים רק הצטרפו לשוק האינטרנט, אנשים רק הגבירו את הצריכה שלהם כולנו יודעים את זה… אבל עם זאת ניתן להבין את ההססנות של המשקיעים בעקבות התפוצצות הבועה, דיבורים סתמיים למשל על האטה קלה בצמיחה של גוגל יכולים למחוק למשקיעים מסוימים מיליונים…וזה מפחיד.

אבל המכפילים הגדולים בהם נסחרים חברות אינטרנט אינו החשש העיקרי, הבעיה הגדולה באמת היא המודלים העסקיים, איפה שרואים צמיחה מהירה רואים גם תמיד חוסר וודאות לגבי המודל העסקי.

כשמדברים על שיווק דיגטאלי למשל מילה שמוזכרת הרבה היא כאוס ובלאגן, זה לא שהאינטרנט יצר “כלכלה חדשה” או מציאות חדשה האינטרנט בעצם רק חשף את הבלאגן ואי הסדר שהיה תמיד בשוק כלכלי.

בעצם מודלים עסקיים מובנים, היו תמיד ניסיון ליצור אשליה של סדר בבלאגן.

זה היה נכון עוד לפני האינטרנט למשל גם כשפרץ תחום הפרסום בטלוויזיה, מפרסמים רבים היו נתונים בידי ערוצים חסרי ניסיון קודם או כל שהוא בפרסום בטלוויזיה ופעמים רבות הם אף הציבו את הפרסומות שלהם במיקומים לא נכונים מבחינת שעות הצפייה.

אבל אחד מהסודות בדרך לעשות סדר בבאלגאן- הוא לדבוק בדרכים הקלאסיות, הגידול האדיר ב 15 שנים האחרונות של כתיבה ותפוצה של תוכן. דורש מפרסמים עם הבנה, גישה ובעיקר כלים.

אילו סוג של כלים ?

לדעתי יש היום שלושה כוחות מרכזיים ששולטים באינטרנט.

1. רוחב פס.

2. חיפוש.

3. תוכן מונע גולשים UGC – מחקרים מראים שיותר מ17 מיליון אמריקאים כבר כתבו משהו ברשת, הנתון הזה פשוט מרתק אותי.

מאז ומעולם הכלי החזק ביותר לשיווק של מוצר או שירות היה השמועות והדיבור האגבי בין לקוחות, ואפילו היכולת של המוכר לדבר ישירות מול הלקוחות שלו ממש כמו בשוק ירקות שאנחנו מכירים, כאשר המוכר יכול לנהל שיחה עם הלקוחות הוא אולי יכול היה לשכנע אותם לחזור אליו או להסביר להם בצורה טובה ומשכנת יותר על איכות המוצרים שלו.

והיום ישנה חזרה לדרך “המסורתית” הזו, אני מזהה באינטרנט זרימה אדירה של ניסיון לדבר עם הלקוח, להבין את הצרכים שלו, ואת הרצונות שלו.

עברנו תהליך של אבולוציה בפרסום- בתחילה מפרסמים התייחסו לאינטרנט בדיוק כמו למדיה המסורתית נעשו נסיונות לדחוף פרסום בסגנון של באנרים ופופאפים וכדומה, ניסו לכפות אמצעי פירסום שהם בעצם לא הגיוניים לסגנון המדיה החדשה ולא התאימו לאופיה.אבל הניסיונות הללו ננטשו במהרה, נוצר דווקא בקרב הגולשים רצון וכוח אדיר לשתף ולחלוק עם גולשים אחרים, וכן רצון עז להיות מבודר כל הזמן ולא להשתעמם לרגע.

אל תטעו הכוחות האלו הם כוחות גדולים מאוד, והוידג’טים מתחברים אליהם באופן ישיר הן כמענה לצרכים ולרצונות והן ככלי להעברת המסרים החשובים לגולש (ולשחזר את חווית המוכר בשוק הירקות המוכרת).

זו הבשורה האמיתית והגדולה של הווידג’טים היכולת שלהם ליצור לתנועה של word of mousse” (זהו משחק מילים הרומז למונח ” word of mouth” שמבטא ויראליות ומגפת שמועות, “מפה לאוזן” בעברית, צ.א).